054-4522020 |  052-6005427

       

מרכז הדרכת הורים



בשביל היחסים במשפחה

style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Site by Armadil
style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Powered by Webydo
מריבות בין אחים
מריבות בין אחים הן חלק ממרקם יחסים מגוון ומורכב המתקיים בין אחים במשפחה.
כחלק מרקמת היחסים ארוכת טווח זו, קיים ביטוי למגוון רגשות הנמצאים בכול קשר אנושי, תופסות המריבות/ויכוחים מקום טבעי ונורמאלי, לצד אהבה והדדיות, ממש כמו אצל ההורים עצמם.
 

להורים, כמובן שיש איזו פנטזיה או רצון עז שהילדים יחיו בהרמוניה ואחווה מתוך מקום של עזרה הדדית. על ההורים להבין שבמציאות צריך להכיר ולחיות גם עם מצבי סכסוך בין הילדים, ולכן מה  שכדאי  לעשות הוא ללמד את הילדים איך להתווכח או לריב באופן הגון כיוון שגם בסיטואציה כזו יש גבולות שאסור לעבור.


מדוע אחים רבים אחד עם השני ?
תחרות על תשומת לב - המריבות באות  גם ובעיקר כדי לזכות באהבה ותשומת הלב-התייחסות ההורים שהיא הדבר המרכזי והמשמעותי בחיי הילד. על-פי רוב הריבים נועדו כדי לבסס את תחושת השייכות - הצורך של הילד להרגיש שהוא אהוב, נחוץ ויכול, בעל מקום, ערך, ומשמעות על-ידי הוריו, ויש ילדים המנסים לבדוק בדרך זו את ערכם במיקום המערך המשפחתי.

מניע תחרותי - המניעים הנוספים שילדים רבים בעטיים הם על משאב כלשהוא כדי לבחון את כוחם, מניע תחרותי, יש המתחילים מריבה, כדי ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד האח או האחים. 

חוסר יכולת לדחות סיפוקים - בגילאים הצעירים גם בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או יכולת חברתית לחלוק בחפציהם. בגלל חילוקי דעות לגבי יישוב הסכסוך,  ילד ה"משתמש" באחיו  לשחרר "קיטור" מול הוריו, מודל הורי ועוד.

כיצד הורים יכולים לצמצם ריבים בין אחים ?
מסר הורי יכול להיות: "לימדו להכיר האחד את השני ולחיות יחדיו תוך כבוד הדדי, כאשר קשה לכם, נסו למצוא פתרון שיתקבל על שני הצדדים או שתבחרו להתרחק זה מזה, לזמן מה".
מסר "שתלמדו להסתדר בעצמכם" מזמין התנסות ולמידה שתעזור להם בדרכם ביחסים בינאישיים. כשהורים יתערבו במריבות באופן מתמיד כדי לשלוט בסיטואציות, הדבר עשוי לחבל בתהליך סוציאליזציה חשוב זה שהילדים אמורים לחוות.

אווירה מאפשרת ומקבלת, *מלווה ותומכת, יכולה ליצור תשתית טובה להמשך התפתחות תקין של מערכת יחסים שהולכת ונבנית באופן הדרגתי למקום משמעותי ועמוק.

*גישה מעשית בהתערבות במריבות רק כשהמצב מחייב. הסבר ודוגמאות בהמשך מאמר זה.

מתי נכון להתערב ומתי להימנע מהתערבות ?
הורים מתקשים לעמוד מנגד כאשר הילדים רבים, לא רק בגלל הרעש והטרדה או הדאגה לילד הקטן והחלש יותר, אלא גם משום שמצב זה פוגע בתדמיתם, כהורים.
התערבות ההורים במריבות, כמעט בכל המקרים, מוסיפה שמן למדורה ומלבה את המריבה במקום להפסיק אותה.
הורים שלא יתערבו/או יפסקו במריבות,(מי צודק, מי התחיל וכד') יאפשרו לילדים ללמוד את המגבלות של כל אחד מהם, מחירה של התנגשות וכיצד ניתן לפתור אותה.

מתוך  הספר "ילדים האתגר" של ר. דרייקורס : " בכל קטטה טמון מאבק  על כוח... כאשר אנו מניחים לילדים לפתור בעצמם את בעיותיהם, הם מצליחים לכונן יחסים הוגנים וצודקים יותר מאלה שאנו מסוגלים לכונן בעבורם.

בלחץ המציאות, לומדים האחים לפתח גישה דיפלומטית, הגיונית, התחשבות וכבוד הדדי. אלה הם הדברים שאותם אנו מבקשים ללמד את ילדינו. לשם כך נטיב לעשות אם נזוז הצידה ונפנה להם את הזירה. אפשר ואף רצוי לשוחח בידידות על נושא המריבות, ללא שמץ של האשמה או הטפת מוסר, ולמצוא ביחד דרכים ואפשרויות לטיפול בבעיה. אך אין לעשות זאת בעוד המריבה הסוערת בעיצומה, היות ובשלב זה דיבורים אינם עוזרים ואינם מלמדים דבר. הם רק יוצקים שמן על המדורה."

כיצד מריבות בין אחים תורמות להתפתחות הילדים ?
כשאחים רבים, הם לומדים להתמודד, לעמוד על שלהם, לוותר, להתפייס. ההורים אינם יכולים להוות תחליף להתמודדויות החיים של ילדיהם.
אפשר ללמד את הילדים גבולות מריבה, משמע, איך אפשר לריב  כך שהמריבה תיתפס כלגיטימית כל עוד היא נעשית בגבולות והכללים שההורים התוו במשפחה.

יש לזכור שזה השדה המשפחתי-חברתי בו הילדים יכולים להתאמן במריבות ולזכות לתמיכה וללמידה שתכין אותם לחיים החברתיים שממתינים להם בחוץ לאורך חייהם.

רצוי שההורים יסמכו, ויאפשרו לילדים להתאמן , להתמודד, לעודד התפייסות ואת כושר הוויתור, והעיקר –  לסמוך עליהם ולהאמין בכוחותיהם.

ריבים בין אחים - הכנה לחיים האמיתיים
מודל לחיקוי. האחים הצעירים לומדים מהאחים הגדולים ולסירוגין הגדולים נהנים מהערכה-הערצת הצעירים וכן "בזכות" הצעירים הם יכולים לעיתים להשתובב.


כישורים חברתיים. הדדיות, אמפטיה, הסתגלות, שיתוף בעשייה / משחקים / רגשות - ברגעי צחוק ובכי / חוויות משותפות, שהייה בצוותא לבד- אצל סבים-חברים / התמודדות משותפת - תחושת בטחון - ש"אני לא לבד"/ועוד.


התמודדות עם רגשות עוצמתים כמו קנאה וכעס מפגש היוצר הזדמנות חשובה להתמודד עם הרגש, למידה והתנסות בוויסות דבר התורם להתפתחות רגשית ויכולת התמודדות מוצלחת מול האתגרים שממתינים להם בחברה.

קשיים איתם מתמודדים ההורים במריבות בין אחים
פגיעה בתדמית בעיני עצמם כהורים ובתדמית בעיני הסביבה.
כן גם הקושי לעמוד מנגד בגלל הרעש, הדאגה לקטן/לחלש, חוסר הגינות שנתפסת בעיני ההורים ביחסי הכוחות/גילאים, ועוד.

התנפצות הפנטזיה של הילדים המושלמים
הורים רבים חולמים ומייחלים לאפשרות שילדיהם יחיו בהרמוניה ויהיו חברים טובים. העימותים בין האחים לגורמים לניפוץ החלום ובעקבות זאת לתחושות של אכזבה, כישלון, כעס וחוסר אונים.

זיכרונות ילדות
הורים שחוו יחסים מורכבים עם אחיהם בילדותם ולעתים גם בבגרותם, חווים שיחזור בדפוס היחסים בין ילדיהם. לחלופין, הורה שחווה יחסים נפלאים עם אחיו ירצה לראות דפוס יחסים זהה אצל ילדיו, מה שיוצר מראש ציפייה ולחץ או לסירוגין אכזבה, כשהיחסים אינם כאלה.

חוסר אונים בהתמודדות
הנושא של מריבות בין אחים מהווה את אחד הקשיים הנפוצים ביותר של הורים, שחשים שחסרים להם את הכלים להתמודדות יעילה. בכול מקרה, חשוב שכול הורה ימצא את הדרך לפתרון תוך כדי התאמה לאופיו ולערכיו.

*בספרם "אחים ללא יריבות" מביאות אדל פייבר ואליין מייזליש גישה מעשית לנושא מריבות אחים:
הצעות לתגובות בטיפול בקטטות
התנצחות רגילה בין אחים - אפשר לנסות ולהתעלם ולהאמין שהילדים חווים ניסיון חשוב בפתרון סכסוכים.

כשהמצב מתחמם – התערבות המבוגר עשויה להועיל באופן הבא :
1. לשקף ולהכיר ברגשותיהם. לדוגמא, הכעס, ולתאר מה אתם רואים לדוגמא: אני רואה ושומע שני ילדים כעוסים ורגוזים האחד על השני.
2. שקפו את נקודת הראייה של כל ילד, ותארו את הבעיה ברצינות הראויה.
3. הביעו בטחון ביכולתם של הילדים למצוא בעצמם פתרון לבעיה.
4. צאו מהחדר.

כשהמצב עלול להיות מסוכן ?
1. בירור - האם זה משחק או קרב אמיתי ? ולהודיע לילדים: מותר לשחק בקרבות רק אם שני הצדדים מסכימים (אם לא נעים לשניהם, להפסיק מיד), וללא הסתכנות - גבול אדום שמגדיר ההורה.
2. במקרה שהמשחק עובר גבול עבור ההורה – יבקש מהם לחדול ולמצוא עיסוק אחר.

במצב בהחלט מסוכן דרושה התערבות של מבוגר
1. תיאור המצב – אני רואה שני ילדים כעוסים מאד שעומדים לפגוע זה בזה.
2. הפרידו בין הילדים – לא בטוח להיות ביחד, הם זקוקים לפסק זמן להרגעת הרוחות, כל אחד לחדרו/למקום אחר.
על-פי גישה זו, בין היתר, צריך לאפשר לילדים את החופש לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בעצמם, יחד עם זאת, הם זכאים להתערבות  מבוגר כשזה נחוץ.
דוגמא: כשקיימת התנגשות גופנית או מילולית/אם יש בעיה המפריעה לכל המשפחה,  ולסירוגין, בעיה השבה ומופיעה שהילדים לא הצליחו להגיע לפתרונה, על ההורים להתערב.

מטרת התערבות ההורה, לשחרר ערוצי תקשורת חסומים באופן שיהיה ביכולתם של הילדים לשאת ולתת שוב ביניהם, ולא במטרה לפסוק דברים.

בתיווכו של ההורה יוכלו ללמוד וליישב ויכוח או ריב באמצעות תקשורת פתוחה המקדמת דיאלוג ומהווה מודל לפתרון התנצחויות כהכנה לחיים במיוחד כשהדבר נעשה בשדה משפחתי מוגן ותומך.

שיחה זו תשמש כמודל לפתרון קונפליקטים בה יחוו הילדים כבוד הדדי, התחשבות, גמישות מחשבתית, הדדיות, הקשבה, אמפטיה וערכים נוספים שבוודאי הורים רוצים להקנות לילדיהם.

כמובן שהדבר מצריך אימון ותרגול, ניתן לנסות ולעבוד גם עם ילדים צעירים.
טיפ : שיחה עם ילדים חייבת להיעשות כאשר המריבה עברה והילדים רגועים ומפויסים.
1. קראו את היריבים לפגישה. הסבירו את מטרתה ואת כללי היסוד.
2. כתבו רגשותיו ודאגותיו של כל ילד, וקראו אותם באוזניהם.
3. בתום השיתוף – לברר האם הילד יודע/מבין מדוע האח/ות כעס/ה  עליו/ה?
4. הסקת מסקנות לפעמים הבאות – כיצד ניתן היה לפתור את הבעיה באופן אחר ?
5. הזמינו את כולם להציע פתרונות, גם ההורה יכול לקחת חלק בהעלאת הצעות לפתרון.
6. החליטו על אילו פתרונות כולם יכולים להסכים.

שיחה משפחתית
דרך אפקטיבית  להוריד את רמת המתיחות בין הילדים ולעזור להם לפתור את הקונפליקטים בצורה יעילה היא שיחה משפחתית.
מהי שיחה משפחתית ? - שיחה משפחתית היא פגישה של המשפחה, ושההשתתפות בה היא זכות ואין כופים אותה על מי שאינו רוצה.
מהי מטרתה ? - לטפל בענייני המשפחה כגון: הכנת תכניות, בירור תלונות, יישוב סכסוכים, עריכת הסכמים וקביעת חוקים ונוהגים.
כיצד מתנהלת שיחה משפחתית ? - בשיחה המשפחתית רשאי כל אחד להביע את דעותיו, ותלונותיו והשאר מקשיבים לו. יש זמנים קבועים לשיחות, ובני המשפחה מתרגלים לשמור על טענותיהם ובעיותיהם לדיון השבועי, וכך נמנעים סכסוכים וויכוחים במהלך השבוע.

ולסיום, עידוד להורים
זכרו שמריבות אחים הן חלק מתוך מערכת יחסים מורכבת, ייחודית וארוכת טווח. לצד המריבות קיימים ביחסי אחים גם נוכחות של ביטויי חום, אהבה, הדדיות וערבות, חיקוי כמודל ללמידה, עזרה ושיתוף, רגעים של שמחה, התרגשות וצחוק.

יחסי אחים הם בית הספר הטוב ביותר להתמודדות בינאישית וסיטואציות חברתיות. אחים לומדים בתנאי שדה משפחתי מוגן ותומך התמודדות עם פתרון משברים, טכניקות של משא ומתן, פשרה, ויתור, הקשבה, פיתוח אמפטיה ועוד. ילד שגדל בחברת אחים הוא בד"כ גמיש ומסתגל טוב יותר לשינויים.

יש לתת לילדים את החופש לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בעצמם, אך הם גם זכאים להתערבות מבוגר, במידת הצורך.
נוכחות ופיקוח הורי אין משמעו תמיד התערבות, אלא – דאגה לסביבה בטוחה, שבה יוכלו הילדים להתנסות בחוויות אשר יכינו אותם לעתיד, ואלו כוללות לעתים גם ויכוחים ומריבות.

כאשר ההורים מאפשרים לילדים להתנסות בחופש מציאת פתרון משלהם, מתחזק הדימוי החיובי שלהם ועמו תחושת יכולת ההתמודדות במצבים כאלה, בהווה ובעתיד.

כדאי לזכור שמדובר בנושא חינוכי וככזה, הינו תהליך שדורש סבלנות, הבנה, התמדה ועקביות. ליווי הורי תומך ומלמד, מודע לגורמי הקנאה והיריבות לצד הבניית אווירה משפחתית היוצרת הדדיות, עשויים להפחית ולמתן מצבי עימות ולפנות מקום ליחסי אחאות נעימים ומספקים.

 
כותבת המאמר :
עידית מאיר יועצת משפחתית מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, שותפה במרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה".
* מנחת קבוצות הורים וקבוצות זוגות להעשרת הקשר הזוגי, מנחה פרטנית במשפחה.
* יועצת ביחסים בינאישיים במעגל המשפחתי המורחב, בהתמודדות עם פתרון קונפליקטים ביחסי חמה-כלה, גיסות, אחים והורים.