054-4522020 |  052-6005427

       

מרכז הדרכת הורים



בשביל היחסים במשפחה

style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Site by Armadil
style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Powered by Webydo
התמודדות עם שכול ואבל אצל ילדים
נושא של אובדן ושכול בקרב ילדים הינו נושא רגיש וחשוב מאין כמותו. במציאות שלנו בישראל ילדים עשויים להעלות שאלות הקשורות במוות, ולא ממש ניתן או רצוי "לברוח" מן הנושא.

מה לומר, כיצד לנהוג עם הילד, מה כדאי לעשות וממה רצוי להימנע ? איך נותנים לילד או המתבגר תחושה שיש מקום לכאבו מבלי להכניס אותו לתחום "המבוגרים".


התמודדות של שכול ואובדן בקרב ילדים יכול להתבטא בהקשר למוות של אדם קרוב במשפחה וגם של בעל חיים שהלך לעולמו.

לפניכם מספר תשובות לשאלות שבחרתי לשתף עמכם בנושא.
אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 16. הבת שלי בת ארבע וחצי והיום היא דיברה על סבים וסבתות ועברה על העץ המשפחתי הקרוב (מי אמא ואבא של אבא, מי הדוד שלה) ואז אפשר לומר ש"נפל לה האסימון" והיא שאלה "איפה אמא שלך?". אני לא הייתי מוכנה לשאלה והשתתקתי אז בעלי ניסה לענות ולאחר שהתפתל ארוכות אמר לה שסבתא שלה זו אמא שלי אך לא נכנס להסבר על פטירתה והשאלה בעצם נשארה פתוחה בעיני הילדה.

איך אומרים לה שסבתא מתה, האם לספר את כל הסיפור ובאיזה עיתוי לחלוק איתה את זה ?
תודה, יערה.

עידית : יערה שלום לך,
הנושא שהעלית היא חשוב ורגיש והרבה מאוד הורים עסוקים ומתלבטים איך להגיב לגביו.
בעצם תשובתך נמצאת בגוף השאלה. האם אתם (ואת בפרט) מוכנים לדבר על אובדן הסבתא עם בתכם ?
שאלו את עצמכם מה מונע מכם לדבר איתה על כך ? ממה אתם חוששים ? דברו ביניכם על עמדותיכם והרגשתכם האישית לגבי ההתמודדות עם הנושא.
חשוב שתהיו שלמים עם האופן שבו תחלקו איתה את הסיפור ואת הדרך שבה אתם מגיעים לספר לה.

הדרך שבה הורים מעבירים את נושא השכול ואובדן לילדים היא תלוית תרבות.

ככול שפחות נהוג לדבר על מוות בבית, כך קשה יותר להתמודד איתו אל מול הילדים. מצד שני ככל שהנושא נמצא "על השולחן" באופן גלוי, הילדים רוכשים כלים להתמודדות עימו.

לפניכם מספר נקודות כיצד ילדים תופסים מוות :

*** ילדים רבים מתחילים לגלות עניין ולשאול שאלות בנושא מוות בסביבות גיל 3-4. אירועים שונים עשויים לעורר סקרנות סביב הנושא : מותו של אדם בסביבתו הקרובה של הילד, מותה של חיית מחמד, חבר שחווה אובדן ועוד.

*** ילדים פוגשים את נושא השכול, אובדן ומוות לפני שמתפתחת אצלם הבנה ממשית בנושא. בגיל הרך הם אינם מסוגלים להבין את המושג מוות ופרידה לתמיד, המחייבת תובנות קוגניטיביות ורגשיות.

*** הבנת המושג מוות מתגבש לאט ובהדרגה. בכל שלב בהתפתחות, ילדים חווים אובדן באופן שונה.

מה אני כן ממליצה לעשות ? דברו עם הילד על העובדות והרגשות שלו. בחרו להשתמש במילים פשוטות ולדבר בגובה העיניים.
הימנעו מלתת הסברים מורכבים. ילד צעיר יבין מעט מהמילים שיאמרו. הוא יזכור את האווירה, ההתנהגות שלכם, הצער והחיסרון של האדם האהוב.

*** הגורם המשמעותי ביותר עבור הילד בשלב זה הוא ההורה. אבא או אמא יאפשרו לילד להתמודד עם התחושות והחוויה האישית בדרך המותאמת ביותר לגילו ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.

*** שמרו על שגרה יומיומית גם אם קשה לכם. עזרו לו למצוא את הכוחות שבתוכו להתגבר על הפחד ועל הכאב. אחת הדרכים לסייע לו היא לשתף אותו בדרך שלכם להתמודד עם הנושא ולהתנחם. דבר זה יאפשר לילד לשמור על אופטימיות.

*** אל תהפכו את המוות לסוד. ספקו לילד או הילדה אווירה תומכת שבה ירגישו בנוח לדבר ולבטא את כל הרגשות.

*** אפשרו להם להתייחס לנושא בציור או בכתיבה (הם יכולים להגיד להם מה לכתוב).

*** דברו איתה על הצער שלכם. עד כמה שניתן ומתאים בסיטואציה, הדגישו שמוות איננו דבר שקורה בדרך כלל לילדים צעירים.

מצב בו תדברו על הסבתא – האם שלך שהלכה לעולמה, ופרטים עליה, יאפשרו לילדה להתוודע לנושא וגם ללמד על החיים.

מחזקת את ידיכם
בהצלחה, עידית מאיר

עידית שלום רב, היום כלבתנו הלכה לעולמה.
בני בן השלוש וחצי מכיר אותה מאז שהוא נולד ורגיל לקרוא לה, לשחק איתה ולחבק אותה.

בשנה שעברה, כשסבתא שלי נפטרה (הוא היה בן שנתיים וחצי כמעט) הסתפקנו בהסבר פשטני של "סבתא עכשיו בשמיים" והוא הסתפק בזה.

אני תוהה כיצד עלי לנהוג כעת ?
בינתיים עוד לא אמרנו לו שהיא כבר לא איתנו. הוא צפוי לחזור מהגן עוד מעט ויחפש אותה ואין לי ספק שהשאלות יגיעו.

ספרנו לו כשהיא חלתה ואנחנו מתלבטים אם לומר לו שלקחנו אותה לווטרינר. ומה אז ?
האם ילד בן שלוש וחצי מסוגל להבין מה זה מוות ? פרידה לתמיד ממישהו שהוא אוהב.

בעלי חושב שעדיף לא לספר כדי לא לחשוף אותו למציאות הקשה ולהשאיר אותו תמים כמה שנוכל. אני לא בטוחה בכך ומאוד מתלבטת.
ילד בן שלוש וחצי כבר מבין דבר או שניים. בננו נבון ולא יהסס לחקור ולברר לאן הכלבה נעלמה.
האם להתחמק ממנו או לספר את האמת וכיצד ?
תודה שלומית.

עידית : שלומית שלום.
ההתמודדות עם שאלות הנוגעות במוות אצל ילדים בגיל הרך, מעסיק הרבה הורים המתלבטים כיצד לנהוג.

חשוב שתספרו לבנכם על מותה של הכלבה האהובה שלכם. פשוט לומר לו שהיא היתה מבוגרת וחולה וזה דבר שקורה בסוף.

הילד יקבל זאת כתגלית מכיוון שעד כה הכיר רק חיים והמשכיות.
זו לא חוויה פשוטה לילד צעיר אך למרות הכאב מתגברים עם הזמן.
חשוב שתתנו לו לגיטימציה לדבר על רגשותיו ופחדיו.

ככל שהנושא פתוח ומדובר מקבלים הילדים יותר כלים להתמודדויות.

אדגיש כי מוות לא נתפש בעיני ילד כמו אצלנו המבוגרים.
עבורו מת והלך לאיבוד או הלך לטייל זה די דומה וכבר ראיתי כיצד ילד בן 7 שנכח בהלוויה של סבו, שאל לאחר מכן מתי סבא חוזר מבית החולים.

אתם הגורם המשמעותי ביותר עבור הילד כרגע והתנהגותכם תאפשר לו להתמודד עם אובדן מותה של הכלבה בהתאם לגילו לשלבי התפתחותו.

איך תוכלו להקל עליו ? שתפו אותו עם סיפור דומה שחוויתם כילדים או חלקו איתו מחשבות שמסייעות לכם להיות אופטימיים. כמה חשוב ליהנות מהחיים ואיזו מתנה קבלנו.

כדאי להתחיל בשיחה תוכלו לשאול אותו שאלות ולהתקדם משם בהתאם לתשובותיו.
לשאול מה אתה יודע ? איך אתה מרגיש ? לחכות שישאל שאלות. לא לחשוש מכך.

תפקיד ההורים לענות על השאלות ולהבין כי ילד ששואל רוצה לדעת ולהקשיב לתשובה. לא יזיק לוודא שהבנת את השאלה כדי לענות עליה בפשטות.

יתכן שהילד יגיב באופן שונה ממה שאתם מצפים וזה בסדר. יתכן שהוא יעבור תהליך וימשיך להתגעגע. היו שם, לשתף, לתמוך ולעודד.

עידית מאיר יועצת משפחתית מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, שותפה במרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה".
* מנחת קבוצות הורים וקבוצות זוגות להעשרת הקשר הזוגי, מנחה פרטנית במשפחה.
* יועצת ביחסים בינאישיים במעגל המשפחתי המורחב, בהתמודדות עם פתרון קונפליקטים ביחסי חמה-כלה, גיסות, אחים והורים.