054-4522020 |  052-6005427

       

מרכז הדרכת הורים



בשביל היחסים במשפחה

style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Site by Armadil
style="font-family:arial,helvetica,sans-serif;">Powered by Webydo
עידוד ילדים - חיזוק חיובי כדרך להעצמת ילדים
"עידוד היא הנקודה החשובה ביותר בגידול ילדים – כל ילד זקוק לעידוד מתמיד, כשם ששתיל זקוק למים" – דרייקורס, מתוך ספרו "ילדים האתגר".
לדבריו של דרייקורס, תלמידו של אדלר, ומפתח התיאוריה האדלריאנית: "עידוד הוא  המזון להתפתחות הנפשית של הילד". הילד יוכל להתפתח ולתפקד כראוי עם משימות החיים בתנאי שיפתח אמון בעצמו".

לדעתו ילד לא יוכל להתפתח ולהגיע לתחושת השתייכות* ללא עידוד.
תוכן חייו של הילד (במישור הרגשי) מצריך עידוד באופן רצוף  לגיבוש דימוי עצמי חיובי ואיתן שתאפשר לו יכולת התמודדות ותפקוד יעיל במשימות החיים.

*תחושת השתייכות, לפי הגישה האדלריאנית, הינה צורך קיומי בסיסי, פוטנציאל מולד. הילד הרך, יפתח את הזיקה החברתית  באינטראקציה בינאישית, בתוך מערכת היחסים המוקדמת המשמעותית בחייו, קרי, משפחתו ובהמשך בחברה במעגליה השונים (גן, ביה"ס ועוד). מדובר בתחושה עמוקה בצורך לחום אנושי, צורך בהקשבה, התייחסות אישית וביטחון. הילד זקוק להרגיש שהוא אהוב, נחוץ ויכול, בעל מקום, ערך, ומשמעות.. ללא מילוי צרכים אלה, לא תתאפשר גדילה והתפתחות תקינים. אדם שמרגיש שייך, פנוי להתמודד עם משימות החיים.

מטרת העידוד: להביא לחיזוק הדימוי העצמי והיכולת, לאופטימיות, משפר את דעתו של הילד/האדם על עצמו ומגביר את בטחונו בכוחו.
עידוד הינו תהליך שיש להמשיך ולהתמיד בו שוב ושוב – במטרה להקנות לילד הכרה ביכולותיו ולטעת בו אומץ להיות בלתי מושלם, לשוב ללמוד ולהתנסות.
כהורים, עלינו להבין את החשיבות במתן העידוד, מהנחיצות ליצור סביבה מחזקת ותומכת. עמדה אופטימית זו תאפשר  לילד את הכוח להשתלב ולהתגבר בחיי היום יום : בגן, בבית-הספר, בין חברים ועוד.

הרעיון בעידוד נובע מנקודת המבט שבוחרת להתמקד בחיוב.
המסרים המועברים באמצעות העידוד הם: קבלה, הערכה, כבוד הדדי, הקשבה, רגישות, התייחסות אישית לצורך הספציפי שעולה מהילד, אמפטיה, כנות ואמון.
דרך חינוכית המטפחת ומעצימה את הגישה האופטימית והרצון לנוע להתפתח ללא חשש, פחד או פקפוק הבולמים את התנועה לעבר התפתחות וצמיחה.

ועוד כמה מילים בזכות העידוד:

  • עידוד, תהליך מתמשך, דרך חיים.
  • מצריך כנות, הקשבה, עקביות ורגישות מכל הלב.
  • מעניק לילד הרגשה של התייחסות אישית/אכפתיות.
  • העידוד מעצים את אומץ להיות בלתי מושלם, לנסות פעם נוספת.
  • משפר את הרגשתו של הילד ויוצר אווירה משפחתית נעימה.
  • מעלה את תחושת הערך ויוצר תחושת השתייכות גבוהה.

כדי שהעידוד ישא פרי, צריך להבין שהוא מאד סובייקטיבי – מה שמעודד אחד מייאש את האחר, ולכן, חשוב להבין את הראייה הסובייקטיבית של הילד, כלומר, איך הוא מפרש, רואה, מרגיש, את הדברים.

מה נדרש מההורה בכדי לעודד את ילדו
מההורה נדרש להיות קשוב, רגיש, אמפטי, סבלני ולהיענות לצורך של הילד. לכן העידוד יעשה באופן אישי, מנומק, מפורט, ומיוחד לאותו ילד/אדם.
עידוד יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים כמו: מילים, הקשבה, מבט, חיוך, חיבוק, נשיקה, וכל דבר המתמקד בחיוב ויוצר קרבה בין הורה לילד.

מתי ואיך לעודד ילד ?

• בכל התמודדות עם מצב חדש.
• בלווי תהליכים שילד עובר.
• בעת קושי או הצלחה, כדי לאפשר לילד לגלות אומץ , לנסות , להיכשל,  להסיק מסקנות, ובעיקר לא לפחד ולנסות שוב.
• על מנת להעצים ילד על ההורה להיות עם הילד בחוויה שלו ,

חשוב להתייחס למעשה ספציפי ולקשר אותו להישג. לדוגמא: ילד שמאד רוצה את המוצץ/צעצוע שלו עכשיו! ומצליח לחכות ולהתאפק עד שההורה מתפנה. אפשר  לחזק אותו בעניין האיפוק.(חוויה חדשה לילד המעצימה אותו).

רוצים דוגמאות למשפטי עידוד שמחזקים ילדים ?
בתחילה יראו אולי טכניים, אך עם הזמן יהפכו לשגורים בפינו וישתכללו תוך כדי ובהתאם לסיטואציות:
* מה שעשית /חשבת עזר לי מאד ...
* אני מעריך את המאמץ שהשקעת...
* זה באמת מרגיז שהדברים לא מסתדרים כמו שרוצים...
* רוצה שנבדוק ביחד מה קרה , אולי יחד נצליח...
* היה כיף לנסות אפילו שלא הצלחנו ...בפעם הבאה נבין יותר.....

בין שבח / מחמאה לעידוד
דברי שבח – מכוונים אישית ולא אל המעשה. יש בהם סופרלטיבים כמו:"אתה נהדר", אתה צייר גדול", וכו', דברים אלה עשויים ליצור חוסר אמון, ומציבים דרישה או תנאי שהוא מאד מחייב לגבי העתיד, ואלה יכולים להלחיץ/לחסום או להכשיל.
והלכה למעשה – כמה מעקרונות העידוד :

עקרונות עידוד מתאימים בכול שלב וגיל, העידוד יינתן בהתאם לגיל וליכולת ההבנה של הילד.
בגיל הינקות/פעוטות אפשר להביע  במבט, חיוך, קריאת שמחה והתפעלות ועם הגיל והסיטואציה במלל רגיש, מנומק וספציפי לצורך הילד:

עקרון ראשון
קבלת הילד כמו שהוא ללא כל תנאים. כל ילד/אדם טוב למדי כמו שהוא, וככזה זוכה להערכה.
עקרון שני

עקרון שני

דגש על החיובי:על ה"יש" ולא על החסר. להתייחס אל הכוחות ולא אל החולשות כי ההכרה בכוחות מחזקת את הבסיס לבניה והתקדמות.

עקרון שלישי
כבוד הדדי: לא לפגוע, לא לזלזל, לא להשפיל, להימנע מביקורת, עלינו ללמוד להקשיב ולקבל את העובדה שיש שוני בעמדות/דעות ובין ילדים/ובני אדם.

עקרון רביעי
הפרדה בין העושה למעשה: להימנע מתוויות, התוויות מקבעות את המצב ולא מאפשרות תזוזה. כל כשלון מורה על חוסר מיומנויות והאומץ להיות בלתי מושלם דרוש גם לילדים.

עקרון חמישי
הכרה במאמץ ובהשקעה
(לא רק על התוצאה). ילד שעשה והשקיע ככל יכולתו גם אם הצלחה חלקית/או תוצאה אינה הרצויה ביותר.

עקרון שישי
לא להיבהל משגיאות -
טעות כמקור ללמידה. כשיש בעיה לא להעביר ביקורת, אלא להתייחס לבעיה באופן ענייני ולחפש יחד את הפתרונות. גם אנחנו טועים לפעמים, וטעות היא נקודתית ומהווה מקור להתנסות.

עקרון שביעי
התקדמות במידה
: גם צעד קטן הוא צעד משמעותי. להציב מטרות לטווח קצר ולהדגיש כל התקדמות לקראת המטרה. לאפשר לעצמנו וגם לילדים להתקדם לפי הקצב האישי.

לסיכום
עידוד מצריך מההורים להיות קשובים לצורכי הילד, השקעה וחשיבה, תשומת-לב, רגישות, התכוונות וכנות רבה. זו איננה פעולת קסם להשגת מטרות, מדובר בתהליך תמיכה הדרגתי כדרך חיים.

פעולת העידוד לאורך חייו של הילד מאפשרת לו לפעול ממקום של אמונה עצמית ולהתמודד ממקום אופטימי ומאמין ביכולת.

דימוי עצמי נפגע מביקורת של ההורים/הסביבה כלפי הילד, ושל הילד כלפי עצמו כתוצאה מכך. בביקורת התגובות מתייחסות לאישיות : אתה עצלן/פחדן/מפוזר ועוד ולא מאמינות ביכולת. 
כתוצאה משיטת חינוך זו ה"מעירה" כדי לתקן, לאורך זמן, הילד יסגל לעצמו תפיסת עצמי של אי יכולת, פסימיות ופקפוק בעצם יכולתו. בהדרגה עשוי לוותר, להתייאש ולא להצליח.

אפשר ורצוי לתת משוב ענייני, וממוקד מבלי לתקוף/להעליב/לכעוס , להתייחס למעשה/לעניין עצמו, ממקום תומך ומבין, ויחד עם הילד, לנסות למצוא פיתרון.

בתחילת היישום, אפשר ללמוד לא לייאש / לבקר / להשפיל / להעליב / להלחיץ / ציפיות גבוהות - לגיל ויכולת הילד - למידה זו חשובה והיא חלק ממשימת העידוד.
איך מזהים/יודעים שהעידוד עזר ? – העידוד נמדד על-פי התוצאה.

ולסיום, דיברי עידוד:"....מעל לכל אין אנו חותרים לקראת שלימות – אלא לקראת התקדמות......היכולת להפעיל את העקרונות תבוא במשך הזמן, אי אפשר להשיג הכול מיד. כל שיפור קטן מהווה צעד נוסף קדימה, כל צעד קדימה מהווה מקור לעידוד". (דרייקורס מתוך "ילדים: האתגר").

כותבת המאמר : עידית מאיר יועצת משפחתית מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, שותפה במרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה".
* מנחת קבוצות הורים וקבוצות זוגות להעשרת הקשר הזוגי, מנחה פרטנית במשפחה.
* יועצת ביחסים בינאישיים במעגל המשפחתי המורחב, בהתמודדות עם פתרון קונפליקטים ביחסי חמה-כלה, גיסות, אחים והורים.